ים של דיו

בגיל 27, לבד בירושלים ואחרי גירושים כואבים, הצטרפה אילנה קורשן למועדון הקריאה הגדול בעולם. זה מועדון קריאה גברי ברובו, שונה משאר המועדונים. משתתפיו קוראים רק ספר אחד במשך שבע שנים וחצי: דף יומי של התלמוד.

התלמוד ליווה את קורשן בבית ובעבודה, בריצת הבוקר ובנסיעה באוטובוס, בתקופות משבר ומצוקה וברגעי אושר ושמחה. שיחותיה עם חכמיו הדעתנים לא פסקו לרגע ולא פסחו על שום נושא, מרומנטיקה ועד אסטרולוגיה. כאשר סיימה את המסכת האחרונה, שנים ארוכות לאחר שיצאה לדרך, חייה היו שונים לגמרי. קורשן היתה נשואה שנית ואם לשלושה ילדים, ובכל היריון הציץ כרך תלמודי מעל בטנה המתעגלת.

ים של דיו הוא סיפור על שברון לב והומור, על אהבה ואובדן, על נישואים ואמהות, על כוחם של לימוד והתבוננות עצמית. בסיועו של התלמוד, קורשן נעשית למדריכה בהירה וקשובה, תבונית ורגישה. מדריכה לתלמוד ולחיים שמראה לנו שתמיד אפשר ללמוד להתאהב מחדש.

הספר ראה אור בארה״ב לפני שנתיים, זכה לביקורות טובות כמו ”…יש הומור ושברון לב בדפים אלו…קורשן משקיעה את כל כולה בתובענות של לימוד דף תלמוד יומי, ומרשה למילותיהם של החכמים לשנות את תבניות חייה.“ (וול סטריט ג׳ורנל), ולפרסים יוקרתיים כולל
National Jewish Book Award, Sami Rohr Prize for Jewish Literature, Sophie Brody Medal.

אילנה קורשן נולדה בארצות הברית, בוגרת האוניברסיטאות הרווארד וקיימברידג׳. היא עבדה כסוכנת וכמתרגמת בתחום ההוצאה לאור בניו יורק ובירושלים וערכה את מדור הספרים בכתב העת היהודי-פמיניסטי Lilith. בין השאר היא תרגמה ספרים של רות קלדרון, ימימה מזרחי, בנימין לאו ומיכה גודמן. קורשן גרה בירושלים עם משפחתה.